ליוצרים, בהוקרה: בשורות ה- AI של YouTube

או: סדרת פיצ׳רי הבינה המלאכותית שהשיקה פלטפורמת הווידיאו לא רק משדרגת את יכולות יצירת התוכן לרמה חדשה - היא גם דוגמא לאופן בו ישתנה היצע התכנים ומה ההגדרה ל״יצירה״ ו״מקוריות״

בואו נדבר קצת על שאלת הביצה התרנגולת הכי חדה שאני מכיר בעולמות חוויית המשתמש: מהם יחסי הגומלין בין צפיות בתכנים ומספר הצופים, אל מול העלאת התכנים ע"י יוצרים – ברשת חברתית. במעטפת נמצאת הרשת, אותה אכסניה בה צורכים המשתמשים את התוכן שהיא מנגישה להם, ובמקביל היוצרים שממלאים את אותה אכסניה. מי קדם למי? או באופן יותר מחודד – במי תלויה יותר הרשת החברתית? ללא משתמשים לא יועלו תכנים, וללא יוצרים לא ייוצרו תכנים שבזכותם יגיעו המשתמשים.

בניגוד לשאלות ביצה ותרנגולת אחרות, אפשר לוותר כאן על הקלישאה המתבקשת: "ימיה של שאלה זו כימי הרשתות החברתיות", בגלל שתכלס, מקומם של היוצרים היה שונה בעבר ממה שהוא היום. למבוגרים שבינינו זכורה בוודאי הגישה המתנשאת של פייסבוק בתחילת הדרך, משהו כמו: "תגידו תודה שיש לכם מקום להעלות את הדברים שלכם....". המשתמשים, שהיו לצורך העניין גם "יוצרי התוכן" (כשהיה מוגבל, הן בפועל והן תפיסתית, לתמונות ואולי ווידיאו של חוויות יומיומיות) כלל לא "נספרו" כמי שראויים לתמיכה ובטח שלא לתגמול. זה נשמע הזוי היום, כשאין פקפוק לגבי חיוניות איכות ואטרקטיביות התוכן לעצם השימוש בפלטפורמה.

אבל כך היה,  וגם אם נבחר לקרוא לזה ביצה, או תרנגולת, ההערכה בימי ראשית ה- Social היתה שהיוצרים נמצאים "בכיס" של הפלטפורמה החברתית בה הם מעלים את תכניהם. אם נסתכל על זה דרך פריזמה מוצרית, הרשת אפשרה להם להעלות את התכנים, ללא סיוע של ממש כמו פיצ'רים שנוגעים לתהליך היצירה. ואם נקצין בכוונה גם את עניין ההפצה, הם היו "נתונים לחלוטין לחסדי האלגוריתם". זה היה אולי מתאים בימים של העלאת תכנים בסיסיים או סתם קליפים רשמיים/ערוכים של מוזיקה, אבל זו היתה תקופה רחוקה, הרבה לפני שיצירתיות היזמים שיכללה את היצע הרשתות ופתחה שוק עצום ומגוון הן עבור המשתמשים והן עבור היוצרים.

אז כן, הזמנים השתנו... והיום זהו מרחב צפוף של פלטפורמות חברתיות, שמושקות בדרך כלל עם בשורה חדשנית, ועם הזמן והאבולוציה המוצרית נהפכות דומות זו לזו, בתהליך מרתק שהפך את העולם החברתי לזירת קרב על חוויית המשתמש, עליה כתבתי בפוסט "בהשראת 'פיצ'ר' אמיתי". למותר לציין שהנגזרת של ההתרחבות הזו, ברמה ההתנהגותית, היתה העמקת המשמעות של הפעילות ברשתות עבור כולנו, בין השאר בהפיכתן לכלי צריכת התוכן המרכזי. אין טעם להרחיב בנושא זה, כולנו מכירים אותו מקרוב, אבל משמעותו המרכזית לפוסט זה היא שהקרב על תוכן אטרקטיבי התחזק, קהילת היוצרים התרחבה להרבה יותר ממקצוענים בלבד, שלל פורמטים וגישות חדשות למהו סרטון בפרט, ומהו תוכן פופולרי בכלל התפתחו, וקרב הרשתות אחר הצופים הפך דה פקטו לקרב על היוצרים.

בעולמות המוצר, נוצר צורך אדיר לכלים שיסייעו ליוצרים ליצור (ומשם להעלות את התכנים לאותה רשת), כשבמקביל, הן תפיסת קידום התוכן (העולם שמעבר לאלגוריתם) והן מוניטזיציה של תכנים עבור היוצרים (תכניות תגמול, יכולות שיווק וכד') השתנו לחלוטין. כשהובן ש- Self-Generated-Content הוא סלע מרכזי בקיומן של הרשתות החברתיות, כך גם השתנתה נקודת המבט המוצרית עליו. על הפלטפורמות נפלה המשימה של טיפול בשני "לקוחות" בו-זמנית תוך כדי יצירת סינרגיה בסך כל הביצועים. מדובר באתגר הכפול, אותו ניתחתי בפוסט "משוואה בשני משתמשים", שעסק בדרכה המוצרית של Spotify לשדרוג חווית המשתמש של המאזינים ושל יוצרי המוזיקה – במקביל. החברה הצליחה לבנות Roadmap מוצרי מתוכנן היטב לשדרוג קוהרנטי של החוויות, שהגיע לשיאו בהשקת ממשק חדש, שלל פיצ'רים אטרקטיביים ומחודדים, וגם נגיעות ראשונות של שילוב בינה מלאכותית עם מאגר הנתונים העצום של החברה על העדפות המשתמשים.

ומהסיפא הזו הגענו לעניינו, ואני אנסה לגדר אותו במדויק. את התהליך הדרמטי בו הפך ה- AI ל- Game-Changer, או שובר השוויון של הסטגנציה בעולם ה- Mobile, סקרתי בפוסט "קרב ה- AI על עליונות מוצרית בסמארטפון". שם מדובר באותו קיפאון בגזרת החומרה, שהפך את התוכנה (ובפוקוס - פיצ'רים חדשים מבוססי בינה מלאכותית) לזירת התחרות החדשה, שמביאה את ענקיות הטכנולוגיה למרוץ מסוג חדש אחרי ליבו וכיסו של הלקוח. תהליך דומה מתרחש עתה בגזרת היכולות שמעניקות הרשתות החברתיות ליוצרי התוכן, שבאמצעות שילוב AI מכוונות לגעת באותן נקודות כואבות (או סיזיפיות) בתהליך היצירה, ולהפוך לאטרקטיביות יותר להעלאת תכנים ומשם למשיכת צופים.

כדי לצלול לא רק להצגת התהליך אלא גם למשמעויות הנלוות אליו, הן ברמה המוצרית והן ברמת עולם התוכן והיצירה, נתבונן תחילה בסדרת ההכרזות של YouTube בכנס השנתי שלה "Made on YouTube" שהתקיים בשבוע שעבר. הנושא המרכזי היה כצפוי... AI, בהלימה לכל האירועים הגדולים בשנה האחרונה, החל מהשקת ה- S24 של סמסונג (שקיבל את הכותרת Samsung AI) דרך ה- Pixel 9 של Google עם שלל הפיצ'רים החדשים שלו (שכבר זמינים ללקוחות), ועד הכרזות Apple על ה- Apple Intelligence המצופה, שכרגע עוד לא הושק בגרסה רשמית למשתמשים. YouTube חשוב לזכור, היא כמובן חלק מ- Google, שנמצאת באותו מרוץ AI חוצה מוצרים ושווקים יחד עם מעבדת הבינה המלאכותית שלה DeepMind.

אז הבשורה הגדולה הראשונה בכנס הייתה שילובו של VEO, מודל ה- Video Generation שיצרה Google עם DeepMind, בתוך YouTube Shorts. המודל הוצג לראשונה בכנס המפתחים I/O 2024 כמתחרה ישיר ל- Sora של OpenAI (ולמתחרים אחרים בתחום יצירת הווידיאו כמו Pika ו- Runway) ומהווה שדרוג משמעותי לפיצ'ר ה- Dream Screen, שהושק בשנה שעברה, ומאפשר יצירת רקעים ל- Shorts באמצעות פרומפטים של טקסט. בגזרה הזו יוכל VEO לשפר משמעותית את תהליך יצירת הרקע ומכאן גם את הסרטון כולו, כולל יכולת לשלב דוגמאות שנוצרו בעבר.

אבל לא פחות חשוב מכך, מעתה יוכלו היוצרים גם ליצור קטעים קצרים של עד 6 שניות ולהכניס אותם ישירות ל- Shorts. בבחירה באפשרות "Create" והזנת הנחיית טקסט מתאימה, Dream Screen יחולל ארבע תמונות, מהן יוכל היוצר לבחור אחת כדי להפוך אותה לסרטון. ניתן יהיה להשתמש בתוצר הזה לטובת "מילוי" של קטעים ארוכים יותר, מעברים חלקים בין קטעים ויצירת סיפור אחד כולל (כמו סצנה של קו הרקיע של נוי-יורק לחזוק הקונטקסט). הפיצ'ר, הובטח, ישולב בהדרגה במשך השנה ויכלול סימון Water Mark ככזה שנוצר באמצעות בינה מלאכותית.  

כאן מגיעה כניסה לאזור מסקרן ואטרקטיבי במיוחד עבור כל יוצר תוכן – השראה. הרבה יוצרים שאני מדבר איתם, מתארים תמיד את האתגר של "ההתנעה", זאת אומרת מציאת רעיון הבסיס שאמור להניע אותם קדימה לתהליך היצירה. YouTube משיקה עתה כמה יכולות מעניינות בתחום הזה, שמשתלבות בכלי ה- YouTube Studio ובכלל באופן עבודת היוצר בפלטפורמה. היכולת המרכזית היא קבלת רעיונות לסרטונים, גם באופן כללי וגם כמתן מענה לבקשה (תוך בחינת טרנדים קיימים ותגובות הרשת), למשל ביצירת מספר סרטוני המשך. בתוך Tab חדש שנקרא Inspiration, במקום לקבל סוג של עוד תיבת חיפוש, היוצר יראה עשרה רעיונות מהם יוכל להתחיל.

בנוסף, ברגע שיוצר יגדיר מתווה מסוים, YouTube Studio יציע לו סדרה של Thumbnails (התמונות הממוזערות שמציגות את התוכן) בהן יוכל להשתמש עבור הסרטון. אם ההצעות לא מתאימות לו, הוא יוכל באמצעות פרומט להזין הנחיה (כמו "סוריאליסטי ובלתי צפוי" או "מינימליסטי") ולקבל הצעות אחרות.

עוד פיצ'ר מעניין הוא מעין סייען תגובות – AI-assisted comments – שמטרתו להקל על היוצרים לתקשר עם הקהל שלהם ע"י מענה מהירה לתגובה שהם מקבלים. למשל, יוצר שזכה במחמאה מצופה על סרטון מוצלח, יקבל הצעה לתשובה מידית בסגנון של "תודה רבה שצפית!" ומכאן "לתבל" אותה כפי שהוא רואה לנכון. מה שחשוב הוא שהוא לא מתחיל מאפס. השאיפה היא שיכולת זו תייעל את כמות המענים ומהירות התגובה לכמות גדולה של Comments, שהיום דורשת עבודה רבה, לעיתים סיזיפית, בלתחזק אותה.

יכולות ההתקשרות הללו עם חוכמת הבינה המלאכותית משתלבות בתוך הכרזה נוספת של YouTube – מרחב חדש בשם Communities, המיועד לחיזוק האינטראקציה בין היוצרים לקהל המעריצים והצופים שלהם. ברמת החוויה, מדובר במעין שרת Discord המובנה בתוך ערוצו של היוצר. Discord, למי שפחות מעורה בעולמות הגיימינג, היא סוג של Chat App, פלטפורמת אירוח בזמן אמת לביצוע שחות וידיאו ו- Voice. היא בנויה על שרתים (שמכילים בתוכם ערוצים), אבל לא במובן הטכנולוגי של המילה, אלא כאזורים של קהילות חברים Invite-only, בהם הם יכולים לתקשר ביניהם בכל נושא. מיד לאחר השקתה אומצה Discord על ידי קהילת הגיימרים, שמצאו שם את האכסניה המושלמת למצוא אחד את השני, לתאם משחקים משותפים ולשוחח בזמן משחק.

על הדרך שעברה Discord עם השנים, כשהפכה לפלטפורמה המכילה אינספור קהילות של משתמשים עם העדפות מגוונות ומיוחדות (החל מגיימרים כמובן, אבל גם מכל סוג אחר של תחומי עניין, כמו מועדון הספר הטוב, כיתת ריקוד, קבוצת לימוד וכד') תוכלו לקרוא בפוסט "דרכו של מובייל", שבוחן את נקודת השיא המוצרית ביצירת חווית שימוש ייחודית של Discord ב- Mobile, שונה ומותאמת למכשירי הסמארטפון - ולא העתקה מותאמת גודל מסך של ממשק ה- PC. שם מגיע לשיא כוחה האמיתי של הקהילה, ומכאן גם ניתן להבין את הצורך של YouTube.

הקונספט של קהילות מוכר במוצרים רבים, והפך למקום בו יכולים משתמשים לקיים קשר ישיר עם היוצרים. עד היום, הצופים ב- YouTube יכלו להשאיר רק Comments על גבי התוכן, אבל מעכשיו, יוכלו להיות חברים בקבוצה של בעלי תחומי עניין דומים ואפילו להציג תוכן משלהם, למשל: קהילה של יוצר תוכן העוסק בכושר, שם יעלו המעריצים פוסטים שמשתפים סרטונים ותמונות מטיול אקסטרים שעשו בדרום אמריקה. בפעם הראשונה, לא רק שיש יכולת לפרסם עדכונים או חוות דעת ורעיונות, אלא ממש ליצור דיונים בין המשתתפים והיוצר עצמו.

מבחינת YouTube, יצירת המרחב הייעודי הזה תיצור מקום לשיחה וחיבור מפרים, וכל זאת כשהשליטה בתוכן עצמו נשארת בידי היוצר. הכוונה היא ליצור שיחות מתמשכות, לאורך זמן, כל אחת כמובן בסגנון הפורום בו היא מתקיימת. חשוב להבדיל את Communities מ- Community Hub, שהושק לפי שנים, והוא מקום בו היוצרים משתפים טקסטים ותמונות ללא מעורבות או אינטראקציה של קהל הצופים זה עם זה.

עד כאן נשמע מגניב, אז קבלו עוד משהו שמילת התואר הזה מתאימה גם לו (בעיקר אם אתם ילידי שנות השמונים). זרקתי במשפט בראשית הפוסט את עניין היוצרים כ"נתונים לחלוטין לחסדי האלגוריתם". אז הינה בשורה יפה גם בהקשר זה שנקראת: Hype. אם עד היום היו היוצרים תלויים באלגוריתם ההמלצות, תוצאות החיפוש או כל מיני שיתופי פעולה כדי להרחיב את קהל הצופים שלהם, הפיצ'ר החדש מאפשר לצופים לעזור וליצור Hype סביב הסרטון בלחיצת כפתור בלבד.

לחיצה על הכפתור הייעודי, שנמצא מתחת ללחצן ה- Like המוכר, יחושב לטובת הסרטון ויאפשר לו לטפס בטבלת הסרטונים המובילים ב- Hype ומכאן להגיע לקהל רחב יותר. הפיצ'ר יהיה זמין לסרטונים של יוצרים עם פחות מחצי מיליון מנויים וכדי למנוע מצב של ניצול לרעה, המשתמשים יוגבלו לשלושה Hype-ים בשבוע בשלב זה. הרעיון הגיע לאור מחקרים שזיהו עד כמה נלהבים הצופים להרגיש שהם חלק מהצלחה של סרטון ויוצר. ככל שהיוצרים יזכו ליותר Hype-ים, כך הם יצברו נקודות כדי להתקדם בטבלת ההישגים השבועית במדינה שלהם, ואם יגיעו לפסגה, גם יקבלו בעתיד תג מיוחד.

כמו שניחשתם, YouTube גם מציינת שתאפשר בעתיד למעריצים לרכוש עוד Hype-ים בתשלום, סוג של מנוע הכנסות נוסף לחברה. יש כאן גם תוספת מסקרנת של מתן בונוס קטן ליוצרים, עבור ערוצים עם מיעוט יחסי של מנויים, שאמור להכפיל את הנקודות וכך לשים אותם בעמדה משופרת מול יוצרים עם פופולאריות גדולה יותר. ולהשלמת התמונה, ב- YouTube אומרים שבעתיד היוצרים יוכלו לראות מי מהמעריצים הקפיץ את הסרטון עם Hype. בבדיקות Beta שנעשו בטורקיה, טאיוואן וברזיל, נצפו תוצאות נאות של 5 מיליון Hype-ים בכ- 50 אלף ערוצים, כשקבוצת הגיל המעורבת ביותר היתה בני 18 עד 24, שהיוו כ- 30% מכלל המשתתפים.

במהלך הכנס נעשו הכרזות נוספות, אבל אגע רק באלה שרלוונטיות יותר לעולמו של היוצר, משהו שמבהיר את היקף ההתבוננות ומתן המענה לאותן נקודות כואבות, או אלו שיהיו האטרקטיביות ביותר בקרב על התכנים. ראשית, YouTube מרחיבה את כלי הדיבוב האוטומטי שלה לשפות נוספות, כולל צרפתית, איטלקית, פורטוגזית וספרדית. את החשיבות של ההרחבה הזו ליכולות הפצת התוכן של היוצר אין צורך להסביר, ומעניין לראות כיצד היא בוחנת את מה שנקרא "Expressive Speech", נגזרת נוספת של בינה מלאכותית - היכולת להעביר את הטון, האינטונציה וצלילי הסביבה של הסרטון לאודיו מדובב, וכך ליצור חוויה טבעית יותר.

פיצ'ר נוסף, שנועד לחיזוק הקשר עם המעריצים, נקרא Jewels, סדרה של פריטים דיגיטליים שהצופים יכולים לשלוח במהלך שידורים חיים ורטיקליים. נכון, זה מאוד מזכיר את Gifts של טיקטוק, ומצדם של היוצרים יש כאן הזדמנות חדשה להרוויח דרך YouTube יחד עם הגברת חווית הצפייה והאינטראקציה עם קהל המעריצים שלהם.

ומה עם עולם ה- TV? YouTube היא כיום פלטפורמת ה- Streaming המצליחה ביותר, והיא מבינה שנדרש "יישור קו" לטובת יוצרי ה- Self-Generated-Content כדי שחוויית הצפייה בתוכן שלהם תהיה דומה לזו של סדרות וסרטים מחברות הפקה גדולות. אז בקרוב, מבשרת החברה, הם יוכלו לארגן את התוכן שלהם לעונות ולפרקים, מה שיקל על הצופים להתחבר (תרתי משמע) ל- Must-See-TV החדשה. בנוסף, יבוצעו שינויים בעמוד הערוץ, כדי לתת ליוצרים את האפשרות להתחיל להפעיל סרטון באופן אוטומטי, כדי שיוכלו להכניס את הצופים באופן מידי לחוויית הצפייה.

וכאן אני מרשה לעצמי להוסיף עוד פיתוח חדש של YouTube, שמהווה דוגמא מצוינת לתשומת הלב הניתנת לבעיה לא פשוטה עבור לא מעט יוצרים, בעיקר בעולם של התחזקות הרגולציה, הפיקוח על התוכן, ובמיוחד עבור מי שחדש ברשת. הפלטפורמה החלה לבדוק פיצ'ר חדש, שיאפשר ליוצרים לערוך סרטונים שלהם שהוטלו עליהם מגבלות גיל, ולשחזר כאלו שהוגבלו בשל הפרות ה- Community Guidelines של YouTube. סוגיית ההגבלות היא כידוע Pain Point רציני עבור היוצרים: עד עתה, אם סרטון שלהם קיבל תווית של הגבלה או הפרה, הם היו צריכים לעבור תהליך ערעור ולהמתין לתוצאה. ניתן היה לערער רק פעם אחת, ואם נדחה, לא היתה ברירה אלא לקבל את התוצאה.

הפיצ'ר החדש מאפשר הזדמנות להסיר את מגבלות הגיל - להחזירו לבדיקה לאחר בחינתו ועריכתו: בדף ה- Support תעלה אופציה לערוך מחדש את התוכן דרך YouTube Studio, ולאחר העריכה צוות מיוחד ייבחן את השינויים ויסיר בהתאם לתוצאה את המגבלות או ההתראות על הפרות כלשהן. במקביל, אופציית הערעור נשארת על כנה. במהלך השנים, יוצרים רבים התלוננו על הפגיעה בהם בשל הנחיות הקהילה, עד ש- YouTube אפילו יזמה תכנית הכשרה בנושא, שאפשרה ליוצרים לתקן את ההפרות, כל עוד הם לא ביצעו הפרה נוספת תוך 90 יום.

הפיצ'ר מכוון בעיקר ליוצרים שלא שמו לב לפרט מסוים בזמן יצירת הסרטון, כך שעריכה יכולה לסייע להם להסיר את המגבלות ללא פגיעה בסגנון או בקונספט התוכן. כמובן שקיימת גם אוכלוסיית ה"לא ידעתי", שאפשר להבין אותה לאור השינויים הלא מעטים במדיניות, אבל יש להניח שלא מעט יוצרים יסרבו לאפשרות של פגיעה בחופש האומנותי שלהם בעצם העריכה, ויבחרו שוב באפשרות הערעור. כך או כך, זו דוגמא טובה לקלוז'ר של תפיסה מוצרית של "היוצר במרכז" וגם מעלה את אחת הסוגיות הבעייתיות שקשורה במתן כלים ליוצרים בעידן של AI, עליה מיד ארחיב.

לסיכום, נתחיל מהצד החיובי – שלל הפיצ'רים בהביאה YouTube הם סוג של פריצה ראשונה אמיתית שלה לעולם ה- AI, שמתחברת כמובן עם האסטרטגיה של חברת האם, Google, באותו קרב טיטנים מול ענקיות הטכנולוגיה האחרות. מה שיפה בבשורות הללו הוא שמאחוריהן יש בחינה אמיתית של האזורים שבהם הן נדרשת עזרה בתהליך היצירה באופן כללי (כמו עניין ההשראה) והן שהן מתחברות לתועלת אמיתית בשילוב הבינה המלאכותית (ולא סתם הדבקה של המונח שמאחוריה עומד רק צורך שיווקי להשתמש ב- Buzz Word החם ביותר היום).

מבחינת חוויית שימוש, ממה שניתן ללמוד כרגע, אפשר לדמיין יוצר נכנס לפלטפורמה ומקבל ממנה ארסנל מוצרים קוהרנטי, שמלווה אותו החל מבחירת רעיון ועד דרכי קידום שלו, עם הרוח הכללית בעולם הרשתות החברתיות של חיבור חזק עם המעריצים ויצירת אינטראקציה מתמדת איתם. זה מה שהצופים דורשים היום מיוצר התוכן, והוא חייב לספק זאת, אפילו שמדובר בעבודה סיזיפית ודי מתישה. הכנסת AI ליכולת מענה ל- Comments של המעריצים, היא דוגמא מצוינת למה שבעצם מדבר עליו ה- AI היום – Productivity. ואכן, יהיה מעניין לראות כיצד ינוהל הקרב המסקרן הזה על הענקת החוויה היעילה ביותר ליוצרים, כדי שיעדיפו להעלות את מרכולתם באותה פלטפורמה.

אבל ב- AI, כמו AI, הדברים קצת יותר מסובכים. נחזור רגע לעניין פיצ'ר הבדיקה והעריכה של הסרטונים שקיבלו הגבלה. השקת כליי AI לסיוע ביצירת סרטונים, גוררת איתה צורך במדיניות סדורה לגבי השימוש בהם. YouTube החלה השנה בהפעלת לחץ השנה כבד סביב סרטונים שהוגדרו כ- "מדמים באופן מציאותי" ילדים שנפטרו או קורבנות של פשעים. מעבר לכלים שהפלטפורמה מציעה, יהיה גם שימוש בכלים של צדדים שלישיים כמובן, ועצם יצירת סרטון באמצעות בינה מלאכותית כבר פותח פתח נוסף לאפשרות של טעויות בעריכה ופספוס חלקים שמפרים את ה- Community Guidelines.

ויש כאן גם עניין שהוא ב- Bigger Picture, משהו שנוגע לפילוסופיה של ה- AI והשפעתו על כלל תפיסת היצירה שלנו. מתן יכולת ליוצרים ליצור דברים חדשים בקלות היא בלי ספק מסעירה, לא רק מבחינת הגיוון אלא בכלל במחוזות ההבעה האישית וחופש הדיבור. אבל "הקלות" הזו עשויה גם להביא להצפה של סרטוני בינה מלאכותית, שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, ואם נתבונן על תוצרי מנועי הווידאו והתמונות הקיימים, כנראה גם סרטונים שיהיו מאוד דומים. מכירים את זה שלכל מסעדה יש בסופו של דבר סוג של Flavor משלה, לא משנה איזו מנה אתה מזמין? אז זה די דומה, רק שמדובר בתוצרים של מנוע או מחולל תוכן מאותה קטגוריה.

אז זה נכון ש- YouTube מקדישה בשנים האחרונות מאמצים אדירים לאפשר לכל אחד להיות יוצר, הן בגזרת הפיצ'רים והן בפורמטים כמו Shorts, כחלק מהתחרות מול טיקטוק ואינסטגרם על תכניהם של היוצרים. שילוב יכולות ה- AI מהווה ללא ספק קפיצת מדרגה בחיזוק ה- Productivity, ככלים שימושיים או "מזרזי" יצירה, וכל אחד ישתמש בהם לפי צרכיו או יכולותיו. אבל צריך לזכור שאמנם כלים אלו יביאו להקלה ביצירת תכנים, ולבטח עליה בכמות התכנים, אך לגבי המקוריות ופריצות דרך אומנותיות שמעשירות את כולנו – כאן עדיין, לפחות בזמן הנראה לעין, הבשורות יגיעו מהחשיבה והיכולת האנושית.