״ממנטו מורי״ - למה נטפליקס היתה חייבת לשדרג את הממשק שלה

מפיד אנכי ועד יכולות חיפוש ב- AI – יותר מ- 12 שנים לאחר השינוי הגדול האחרון, פלטפורמת הסטרימינג המובילה מנסה להתאים עצמה לשינויים הדרמטיים בשוק ובהרגלי הצפייה 

ברומא העתיקה, כשמצביא גדול היה חוזר ממסע כיבושים מוצלח, הוא היה זוכה לטריומף – טקס מדיני דתי, שכלל צעדת ניצחון ברחבי העיר, לפי פרוטוקול מוקפד, ובוצעה רק באישור מיוחד של הסנאט. מאחורי המפקד עמד עבד, שכל תפקידו היה להחזיק כתר זהב מעל ראשו של הגיבור וללחוש באוזנו: "ממנטו מורי" – "זכור שתמות" (או, בגרסה קלילה יותר: "זכור שאתה בן תמותה"). הכוונה היתה להזכיר למצביא שאולי היום הוא בשיא תפארתו, אך מחר כבר יגיע יום חדש. גרסה דומה היתה המשפט: "Sic transit Gloria mundi", או בתרגום חופשי: "כך חולפת תהילת העולם". המשפט הוזכר באוזניו של אפיפיור חדש, שלוש פעמים במהלך טקס ההכתרה, וגם כאן, כחלק ממסורת ביזנטית עתיקה של הגשת עצמות ואפר אדם לקיסר מוכתר, במטרה להזכיר לסמכות הנוצרית העליונה, שהוא רק אדם ועליו להישמר מליפול בחטא ההיבריס.

העצה הזו, בשלל גרסאות ווריאציות מז'אנר "האזהרות" ("אל תנוח על זרי הדפנה", "לא לשקוט על השמרים" ונגזרת כמו: "אל יתהולל חוגר כמפתח") רלוונטית לכל מצב של הצלחה, בטח גדולה ומסנוורת. בעולם הטכנולוגי יש כמה סיפורים מפורסמים על חברות שלמנכ"ל שלהן כנראה לא היה עובד (או יועץ, או פשוט חיבור אמיתי למציאות) שדאג להזכיר להם ש: "ממנטו מורי". החל מנוקיה שהתבחבשה עם מערכת ההפעלה סימביאן והתעקשה על טלפונים מסורתיים בעוד שאר העולם דהר ל- iOS, אנדרואיד וחיים בתוך אקוסיסטם של חנות אפליקציות; ועד מלכת עולם הצילום קודאק, שסירבה להיפרד מאסטרטגיית הרווחים על בסיס מכירת סרטי פילם, עד שהתעוררה מאוחר מדי כדי לגלות שהעולם כבר מזמן מצלם דיגיטלית.

הטריומף של טיטוס בשנת 71, לאחר שובו ממסע הכיבושים בו החריב את בית המקדש

בעולם המוצרי, בוודאי זה שעיסוקו בחוויית משתמש קלאסית של לקוח קצה, הסכנה "בהירדמות" בהבנת הצורך של המשתמש היא אקוטית. ואם נחדד, הזנחת התפתחות הממשק מול טרנדים וקונבנציות מוצריות שהשוק מתחיל להפוך לסטנדרט, יכולה לפגוע משמעותית גם בטוב שבמוצרים. דוגמא קלאסית היא פייסבוק, שבמשך השנים לאחר עלייתה המטאורית הפכה לנגררת אחרי רשתות חברתיות חדשות, שהממשק והפיצ'רים שלהן החל לסחוף את הקהל, עד שהגיעה לשלב שגם אם יישרה קו עם המתחרות, כבר מרבית המשתמשים המובילים (קרי הקהל הצעיר) עבר לרעות בשדות זרים.

ניתחתי את העניין בפוסט "בינה 'מקומית' - האסטרטגיה המוצרית של Facebook במרדף אחרי דור ה- Z" – שניתח סדרת מהלכים שהעידו יותר מכל על ההתעוררות המאוחרת מדי של החברה. בתוך פחות מעשור, ירד אחוז בני הנוער המשתמשים בפלטפורמה מ- 71% ל- 33%. פייסבוק ביצעה מחקר עומק וזיהתה שימושים ממוקדים ועקביים של בני דור ה- Z במספר פיצ'רים, בעיקר ביכולות ה- Groups וה- Marketplace, ועברה להשקיע בפיצ'רים של חיבור לקהילה המקומית (ה-Local Community בה חי המשתמש), יחד עם יכולות Entertainment,  גזרת האמצעים ליצירת "בידור" – בעיקר עולם הסרטונים על כל רבדיו.

בתכלס, זה נראה מאוחר מדי. בעוד העולם עבר למסרים מהירים, פילטרים מגניבים, וידיאו בפרונט ואז סרטונים קצרים, מעדכונים "פעם ב.." לשיתוף של כל מהלך החיים, מלהיות חברים ללהיות עוקבים, מפוסטים לנצח ל- Story שנעלם יום אחרי, מפיד יחיד לכמה ועדיף אנכיים וכמובן לאלף תצורות שונות של האופן בו האלגוריתם מפיץ את התוכן, פייסבוק נשארה שמרנית למדי – משדרגת בקצב שלה ונדמה שתמיד רודפת אחרי המתחרות. והשמרנות הזו הביאה להרכב המשתמשים המבוגר שפגע בה קשות.

טאב Video חדש - עם זה ניסו בפייסבוק להחזיר את הצעירים

אז איך כל זה נוגע לנטפליקס? כדי להבין את השינוי המוצרי האחרון שביצעה החברה, חשוב תחיל לסקור מה המצב המאתגר בו נמצא שוק הסטרימינג. קו פרשת המים אירע בסופה של שנת 2023, נקודת המפנה של מה שנראה עד אז כמכרה זהב עבור האולפנים ויצרניות התוכן הגדולות. פלטפורמות הסטרימינג דיווחו על הפסדים כבדים של כ- 5 מיליארד דולר, כשלמעשה, כולן הפסידו חוץ מ... נטפליקס. הבעיות אליהן נקלע השוק עלו באחת על השולחן ומאז רק החריפו. ויש כמה כאלה. נתחיל מהזינוק במספר הפלטפורמות. ההצלחה של נטפליקס הביאה את חברות ייצור התוכן הגדולות, שלרובן כבר היתה נגיעה זו או אחרת בעולם השידורים, להיכנס גם לעולם "החדש" - חלקן באופן שקול וחלקן פשוט משום ש"למתחרים כבר יש כזה".

כמעט לכל יצרנית תוכן גדולה יש היום את פלטפורמת הסטרימינג שלה: Disney+ של דיסני, Paramount+  של פארמונט, Peacock היא הזרוע NBC וכן הלאה. לצדן פלטפורמות נוספות שמביאות תכנים מבחוץ (אגריגטוריות דוגמת Roku) או נוגעות ביצירה משמעותית משלהן (Amazon Prime Video). בראש ניצבת בכלל יוטיוב, שמתבססת על Self-Generated Content,  תחום שונה במהותו מול השאר, שבסוף היום הפך לפופולארי ביותר. ומעבר לתחרות העזה שנוצרה בשל הרוויה הזו, יש כאן גם מכפלה שמעצימה את המגמות המרכזיות שמובילות את הסערה בשוק.

ראשית התחזקות תופעת הקונסולידציה, שהיא ברמת הכלכלה מיזוג בין חברות, Merger, ובמקרה שלנו חיבור של יצרניות/ספקיות תוכן. המגמה הזו התחזקה בשנים האחרונות בעיקר לאור הוצאות התוכן העצומות שהביאו להפסדים כבדים. אחד המיזוגים הבולטים היה של Disney+ ו- Hulu,  שנרכשה בשנה שעברה סופית ע"י מפלצת הבידור הגדולה בעולם (לאחר בעלות חלקית ושת"פ של חמש שנים), כשבהמשך בוצע גם איחוד מאתגר של שני הממשקים (אותו ניתחתי בפוסט ״מה מסתתר מאחורי ׳האריח׳ החדש״). דוגמא בולטת נוספת היא התהוותה של פלטפורמת הענק Max. מה שהחל לפני ארבע שנים בהשקת HBO Max (היורשת של HBO Now ב- VOD ו- HBO Go  ב- TV Everywhere) הפך לאחר המיזוג בין Warner Media ו- Discovery לשחקנית תוכן עצומה בממדיה (הכוללת תכנים מ: Warner Bros., Discovery, HBO, CNN, Cartoon Network, Euro Sport ועוד). 

ממשק Disney ו- Hulu - נראה פשוט אבל מאחוריו מסתתרת אסטרטגיה חדשה

מגמה נוספת מכונה "סטרים-פלציה" ומשמעותה עליית מחירי המנוי. פלטפורמות מובילות כמו נטפליקס, Disney+ ו- Hulu העלו מחירים, מה שהוביל לאי שביעות רצון של הצרכנים ולעלייה בנטישה. הצופים מחפשים חלופות זולות יותר או לאחד מנויים, כשבמקביל, מתעצמת הפופולאריות של מודל המנוי המוזל על בסיס פרסומות (Ad-Supported). עוד דרמה היתה כמובן מהלך מניעת שיתוף הסיסמאות של נטפליקס. המהלך עורר זעם רב בהתחלה, ואפילו נטישת מנויים, אך החברה הציעה באופן מודרג אפשרות להוספת מנוי במחיר מוזל וגם העברת פרופיל קיים למנוי חדש כדי שהמידע של הלקוח לא ייאבד. לאחר שוך הסופה, התברר שמצבת המנויים של החברה רק עלתה, וחצתה את קו ה- 300 מיליון.

אבל הסיפור המרכזי הוא כמובן עלויות התוכן העצומות. השנים האחרונות הביאו לסוג של "טרללת" ברמת הוצאות התוכן שפיזרו שחקניות הסטרימינג, תחת הנחת העבודה שמודל "הצפת התוכן" שהביאה נטפליקס לעולם הוא סוד ההצלחה. עם תחילת המפץ, היא הנגישה כמויות עצומות של תכנים במרחק לחיצת כפתור, תחת המיתוג של המקום בו כל אחד ימצא משהו לראות. נטפליקס בנתה ממשק חדשני דאז, ששכלל את מבנה הריילים (שורות התכנים שמופיעות לרוחב המסך תחת קטגוריות ושילובים שונים, והמעבר ביניהן הוא בגלילה), והיתה הראשונה להציג תוכן מנגן בראש המסך כשהצופה "מרחף" מעל האסט (פריט התוכן) - דבר שהוכח כאחד ממניעי הפעולה (זאת אומרת בחירה לצפות באסט) היעילים ביותר.

וכדי להתנהל בעולם התוכן עצום כזה, נטפליקס השקיעה לא רק בממשק המכוון כולו להנגשת תוכן יעילה, אלא גם יצרה מערך משוכלל של מציאת תוכן – החל מחיפוש חכם יחסית לזמנו, ועד מערכת המלצות המבוססת על מה שהיום קוראים לו AI ואז היה פשוט ML ברמה גבוהה. על הדרך, גם היא בראה פורמט השקה מהפכני באותם ימים: הוצאת סידרה שלמה במכה - דבר שהביא לעולמנו מונח חדש דאז: בינג', ששינה את הרגלי הצפייה לעד (ועליו יש ויכוח – למרות שרבים מחשיבים את "בית הקלפים" כסדרה הראשונה של נטפליקס שכל פרקי עונה שלמה שלה שוחררו יחד, מדובר דווקא ב"לילהאמר" שיצאה שנה קודם לכן, בפברואר 2022).

״ליליהאמר - כאן התחיל ה״בינג׳״

אבל מאז השינוי המוצרי הגדול האחרון שביצעה החברה חלפו 12 שנים. בזמן הזה אותו ממשק מהפכני, פיצ'רים מתקדמים והפוקוס על מקסום נגישות התוכן הפכו לקונבנציות סטנדרטיות של האופן בו נבנה ממשק TV. לא בכדי רבים מצופי הטלוויזיה החלו לחוש שבסוף היום הממשק הוא אותו ממשק, לא משנה באיזו פלטפורמה. זו תופעה מוכרת בהרבה שירותים, שהרחבתי עליה בפוסט ״׳בהשראת׳ פיצ'ר אמיתי״, שעסק בדפוס החוזר בו תכונה חדשה שמשיקה אפליקציה מסוימת, הופכת ללהיט, ומיד היריבות "מאמצות" אותה לחיקן ומשיקות חיקויים ברמות חוויה דומות ואפילו זהות.

והאמת היא, שזו פשוט האבולוציה הטבעית שלהן. אפליקציות רבות מתחילות את דרכן עם רעיון מסעיר, או פורמט מגניב, עיצוב ייחודי או אלגוריתם פורץ דרך וכד', שעוזר להן לבסס את קהל המשתמשים הראשון. עם הזמן, עקומת הגדילה שלהן מתיישרת, עד שהיא מגיעה לנקודה בה הגיעה למיצוי פוטנציאל הרחבת מצבת הלקוחות. ואז נדרש חידוש כלשהו, משהו שיגרום לעוד משתמשים להצטרף, והאפליקציה חייבת לחפש רעיון טוב שנמצא שם בחוץ, או שינוי כלשהו בפורמט הקיים שלה.

האמת המוצרית היא, שאי אפשר להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. מדי כמה שנים יש את אותו Killer Feature  שמזעזע את השוק וגורם לסדרת העתקות מצד המתחרות. באמת של החיים, מעטות הפעמים בהן אותה פלטפורמה תגדיר את חוויית המשתמש מחדש שוב ושוב. וכך בסופו של דבר, לאור הצורך להגדיל כל הזמן את כמות המשתמשים, האפליקציות מוסיפות פיצ'רים (ואפילו תחומי פעילות) של אחרות, עד שכולן מגיעות לאותו מכלול של יכולות מול הלקוח.

אבל כמו בימי רומא: "ממנטו מורי". התלונה המרכזית של לקוחות בשנתיים האחרונות היא שהם נאבדים בתוך אוקיינוס התכנים העצום שמוצע להם בפלטפורמות הסטרימינג. בפועל, מרוב עצים לא רואים את היער, או לפחות עץ שאפשר לטפס עליו ושמתאים להעדפות הלקוח. וזה מתווסף לצרה נוספת: פיצול תכנים וקושי לדעת מה משודר איפה - התכנים מפוזרים בין פלטפורמות רבות, מה שמקשה על הצופים למצוא את מה שהם רוצים. זה מוביל לתסכול ולעייפות, כשהמשתמשים נאלצים ללהטט בין כמה שירותים כדי לצפות בתכנים האהובים עליהם. לנגד עיני מובילי השוק העדפות, או ליתר דיוק דרישות הצרכנים – הם רוצים חוויות זולות, גמישות ומותאמות אישית, כולל העצמת הצורך הבסיסי ביותר והוא לקבל את מה שמתאים לי.

נטפליקס עברה בשנים האחרונות הרחבה משמעותית של תחומי הפעילות שלה. היא כבר מזמן לא רק שירות VOD עצום, שמייצר ומספק סדרות וסרטים לכל סוג של צופה. היא נכנסה בין השאר לעולם המשחקים, הפרסומות וכמובן מובילה את פריצת השידורים החיים לעולם הסטרימינג, שעל חשיבותם הרחבתי בפוסט: "שידורי ה- Live: היהלום האחרון (והקשה לליטוש) בעולם הטלוויזיה". הז'אנר הזה מהווה עבור הפלטפורמות סוג של Uncharted-waters אליו טרם נכנסו, והפך עם הזמן להיות מנוע ההכנסות הפוטנציאלי האחרון שנותר פנוי, יהלום שמחכה שיצרפו אותו לשרשרת העמוסה של תכני הצפייה. נטפליקס מובילה את הניסיונות בתחום, אך ברור ששידורים מסוג זה אינם "מתלבשים" באופן טבעי על הממשק הקיים. וכך, אולי באיחור קל, הבינה החברה שלא כדאי להמשיך לנוח על זרי הדפנה (שכבר די התייבשו), ולבצע שינוי.

קרב טייסון-פול - הרייטינג העצום מול התקלות הטכניות היו רגע מכונן בשידורי ה- Live

עתה מגיע המהלך הגדול והמצופה כל כך. נטפליקס החלה ממש בימים אלו בהפצה מדורגת של השדרוג המשמעותי הראשון שלה מאז שביקר אובמה בישראל, א-סיסי עלה לשלטון במצרים, הסינים נחתו על הירח, אריק איינשטיין הלך לעולמו וכמובן, נערכה המכביה ה- 19. מה כוללים השינויים שהחברה הגדירה אותם כהכוונת עמוד הבית להפוך לפשוט יותר, אינטואיטיבי יותר ומייצג טוב יותר את מגוון אפשרויות הבידור שלה:

נתחיל מכמה שינויי עיצוביים, שהופכים את עמוד הבית לזורם יותר בזמן צפייה וניווט. ההמלצה המרכזית בראשית העמוד, האס הגדול של הממשק, בולטת יותר, צפה, עם פינות מעוגלות בתוך האריח ולא צמודות לגבולות הצדדים. זה אמור להעניק גם יותר גמישות מבחינת שינויים שלו, טוענים בחברה, וזה מתכתב עם הצהרות של המתחרים ב- Warner בזמן השקת ממשק Max, שגם בו נדרשת יכולת דינמית בשל ריבוי תכנים מסוגים מגוונים.

 דף הבית - רענון עיצובי חביב

העיצוב המעוגל והצף הזה ממשיך הלאה גם לריילים (שורות התכנים לפי נושא) בגלילה מטה, כשבלחיצה על אחד האריחים שמציג אסט כלשהו, נוספה אנימציה של קפיצה החוצה של הפוסטר (ומזכירה שינוי דומה שנעשה ב- Amazon Prime Video). הצבעים שעל האריחים משתקפים ברקע מה שיוצר חוויה מגובשת יותר.

הריילים - חיזוק האנימציה יצא טוב

תוספת מעניינת נוספת היא הוספת מידע המופיע על התכנית, כמו זכיה בפרס כלשהו, פרטי פרק ואורך עונה. חלק מהמידע היה כבר קיים קודם, אולם יש כאן ניסיון ברור לתת למשתמש סיבה טובה לבחון את ההמלצה במקום להיאבד בים התכנים שנגלה לפניו. זוהי גם קונבנציה שהחלה להתפשט בעיקר אצל פלטפורמות נישתיות ואפילו ב- Peacock, שהוסיפו דירוגים מ- Rotten Tomatoes למידע שמוצג.

העשרת המידע על האסט - אפשר אפילו יותר

נטפליקס גם עשתה שינוי מיקום מעניין של כפתורי הניווט לאזורי ה- Movies, Shows, Games ו- My Netflix: מתפריט הניווט הנפתח בצד שמאל לשורה בחלק העליון של המסך. זהו מהלך שכולו לטובת שיפור יכולת ההגעה של המשתמש לסוג התוכן המועדף עליו במהירות, שהיום נבלע בתוך סדרת האפשרויות הארוכה בתפריט השמאלי. Max עשתה בזמנו שינוי דומה בשדרוג הממשק שלה לפני כשנתיים, אך חזרה לאחר זמן מה לתפריט צד מלא באפליקציית ה- TV.

התפריט העליון חדש - שובר קצת את קונספט התפריט השמאלי, ימים יגידו

שדרוג נוסף נמצא באחת הגזרות הבעייתיות יותר של חווית המשתמש בנטפליקס, והיא מהירות התגובה של מערכת ההמלצות שלה, קרי באיזו מהירות היא Response לפעולותיו של המשתמש ומעדכנת את ההמלצות שמוצגות לו. נטפליקס מכירה בכך שהאלגוריתם שלה מתקשה בזיהוי מצבי רוח של הצופה – Moods, אבל ההמלצות החדשות יישאבו יותר סיגנלים (כמו לייקים, חיפוש מידע על יוצרים, או צפייה בטריילרים) מאשר בעבר, וכולם יזרקו למערבל האלגוריתם ויגיעו במהירות למסך, כשורות חדשות של תוכן שמתאימות לתחומי העניין של הלקוח. ההצהרה הזו מעידה על שינוי משמעותי במהירות התפקוד של האלגוריתם, שבעבר נטען שלוקח לו יום שלם לייצר המלצות חדשות בהלימה להתנהגות הלקוח.

עכשיו נעבור לתוספת דרמטית למדי, לא רק מבחינת החוויה אלא גם לסיבה שהביאה להשקתה. אז כן, גם נטפליקס מצטרפת לטרנד הפיד האנכי (אנדרסטייטמנט לשינויי הממשקי שכבש את העולם), שנמצא כעת בניסוי על גבי המובייל בלבד. המשתמש יוכל לגלול ולצפות בקליפים של תכני נטפליקס מקוריים, ללחוץ על כפתור כדי לצפות בסדרה או בפרק, לשמור אותו ב- My List או לשתף אותו עם חברים. הקליפים נבחרים מתוך "Today's top picks for you" (ולא מתוך הספרייה המלאה של נטפליקס) כך שברמת העיקרון הם אמורים להיות רלוונטיים למשתמש הספציפי. לפני ארבע שנים השיקה נטפליקס פיצ'ר דומה בשם "Fast Laughs" שהתמקד בתכנים מצחיקים, אך הניסוי הנוכחי מיועד לקהלים גדולים יותר.

בחינת הפיד האנכי מגיעה בזמן קריטי, עת התחרות בין פלטפורמות על לב הצופים מתעצמת. הקהל מעדיף יותר ויותר בידור מהיר, מה שמוביל לשינוי בהרגלי הצפייה המסורתיים, מהפכה שהציתה טיקטוק, הן ברמת סוג הווידיאו (קצרים) והן ברמת הממשק (הפיד האנכי) - ועברה כרוח סערה כמעט בכל עולם הסטרימינג. נטפליקס מצטרפת למגמה של שירותים דומים, שבוחנים את אימוץ השימוש בקרב הלקוחות. Tubi למשל נכנסה לתחום הווידאו הקצר בשנה שעברה עם פיצ'ר ה-"Scenes" שלה, ו- Peacock השיקה מוקדם יותר השנה רשימות צפייה אנכיות, הכוללות לא רק קטעים קצרים מסדרות טלוויזיה וסרטים, אלא גם תוכן ספורט וחדשות.

הפיד אנכי - פייר, קצת מאולץ, אבל הגיע הזמן לנסות את זה

אבל בעיני הבשורה המעניינת ביותר, זו שנוגעת ישירות בתחושת הלקוחות שהם נאבדים בתוך הצפת התוכן, היא חוויית חיפוש החדשה (שבשלב זה זמינה רק ל- iOS בגרסת בטא עם אפשרות להצטרף). היכולת המשודרגת תשתמש ב- ChatGPT כדי לספק למשתמשים חוויית שיחה של "גילוי" - Discovery. המשתמשים יוכלו להזין את העדפותיהם באמצעות שפה טבעית, למשל: "אני רוצה משהו מצחיק ואופטימי" או בקשות מורכבות יותר, כמו: "אני רוצה משהו מפחיד, אבל לא מפחיד מדי, ואולי קצת מצחיק, אבל לא מצחיק חה חה".

 חיפוש משדורג - הכי חשוב בעיני, אבל כמו כל AI, צריך לראות אם התוצאות שוות באמת

גם המתחרות בוחנות כמובן שימוש ב- GenAI כדי לשדרג את חוויית החיפוש שלהן. לאמזון יש יכולת חיפוש קולי מבוססת בינה מלאכותית בטלוויזיות Fire, שמחוללת תוצאות לבקשות בביטויים טבעיים למציאת תכניות טלוויזיה וסרטים, וכך גם כלי החיפוש מבוסס ChatGPT של Tubi, שעונה להנחיות הקשורות להיצע התכנים שלה (פיצ'ר שהוסר לאחר זמן מה ככה"נ בשל אימוץ נמוך).

כך שהשאלה היא: עד כמה משמעותי ואפקטיבי השדרוג המוצרי שביצעה נטפליקס מול התחרות העזה בשוק

נטפליקס עבדה כמעט שלוש שנים על המהלך האחרון, שכונה פנימית בשם הקוד "Eclipse", והוא נבחן באופן אינטנסיבי מאז השנה שעברה. הייתה סקרנות רבה לגבי מה תהיה התוצאה הסופית שתושק, ותכלס, נראה שמדובר בהליכה "על בטוח", ממי שנחשבה בעבר כ- Disruptor האמיצה והמשפיעה ביותר בשטח. כל זאת כאמור, מול שלל אתגרי השוק והתחרות על כיסו של הצרכן: החל מעליות מחירים, נטישה גבוהה, פיצול והצפת תכנים, ריבוי מתחרות ומעבר למודלים מבוססי פרסום וחבילות. החברות נדרשות לאזן בין השקעה בתוכן, רווחיות ודרישות הצרכנים לפשטות ולמחירים נוחים – וחווית המשתמש הופכת יותר ויותר קריטית.

סרטון ההדרכה - קצר ולעניין

נטפליקס היתה חייבת את סט השדרוגים הזה כדי ליישר קו עם המתחרות ולשמר את ההישגים שלה בכמות מנויים ואטרקטיביות התוכן. זמן רב מדי עבר מאז השדרוג האחרון, ולא רק השוק אלא גם היא עצמה עברו אבולוציה משמעותית. "השיפוץ" הזה אינו רדיקלי כי אף אחד בנטפליקס לא רצה "לנענע את הספינה", אלא רק ללטש אותה באופן שתוכל להשיט באופן מיטבי את המנויים בין גלי אוקיינוס התכנים הסוער והעמוק. בנטפליקס יודעים שהאפקט הבעייתי של ממשק מיושן והיעדר תכונות שהפכו לסטנדרט בעיני המשתמשים אינו מורגש תוך יום – זהו אויב שקט שמתעצם מתחת למים אך כשהוא מתפרץ קשה מאוד לצמצם את נזקיו ולחזור לנווט בפסגה.

לכן, נראה שקברניטי נטפליקס האזינו (ב- Delay מסוים) לאזהרת "הממנטו מורי" וביצעו את מה שנראה כסדרת שינויים הכרחיים, שמחויבים באקלים הנוכחי כדי לשמר את מעמדה של מלכת הסטרימינג, ללא לקיחת סיכונים מיותרים או שינויים דרמטיים שיסכנו את ביצת הזהב. אבל העדר העזה בשוק בו Amazon Prime Video ויוטיוב מפתחות כל הזמן יכולות חדשות, יכול להיות גם סכנה גדולה, סוג של "עכשיו, אחרי ששדרגנו, אפשר לנוח על השמרים". נותר רק לראות האם ישכילו בנטפליקס להמשיך ולעדכן הן את הממשק והן את יכולות הגילוי וההתמצאות של התוכן, ולשלבן עם תוצאות מדויקות ובמיקומים אטרקטיביים – אותם דברים שהיו הבסיס להפיכתה לאימפריה -  ולא יימצאו עצמם בעוד מספר שנים כמי שייכתב עליו: "Sic transit Gloria mundi".